שלג לבן (1986) בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בעמ ואח' - פסקדין

פסק דין

עניינה של העתירה, בהחלטות ועדת המכרזים (להלן: "ועדת המכרזים", "הועדה") של המשיבה 1, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "משכ"ל"), מימים 28/7/13 ו- 29/8/13, באשר למכרז שפ/17/2013 "מכרז למתן שירותי ניקיון של שטחים פתוחים וחופים ושירותי טיאוט מכני", בגדרם נפסלה הצעתה של העותרת לפרק שירותי הניקיון במכרז (החלטה מיום 28/7/13) וכן נדחתה השגתה על פסילה זו (החלטה מיום 29/8/13). בהחלטות הנ"ל נקבע כי הצעת העותרת גרעונית ומבוססת על הנחות יסוד המנוגדות להנחות היסוד שנקבעו במסגרת המכרז (להלן: "החלטות ועדת המכרזים", "ההחלטות").

מבוא

המכרז נשוא העתירה, הינו מכרז מסגרת, המאפשר לרשויות מקומיות להזמין מן הזוכים שירותי ניקיון של שטחים פתוחים וחופים ושירותי טיאוט מכני, בהתאם לתנאי המכרז, לאחר קבלת אישור שר הפנים על פי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), תשל"ב- 1972 ולאחר קיומו של הליך "נוהל הצעת מחיר" הנערך על ידי הרשויות המקומיות, ובמסגרתו יכול זוכה במכרז, להציע הצעת מחיר שלא תעלה על הצעת המחיר שניתנה על ידו במכרז המסגרת.

במסגרת המכרז חולקה המדינה ל-4 מחוזות, כל משתתף רשאי היה להגיש הצעתו למחוז אחד או יותר. המכרז חולק לשני פרקים: האחד, שירותי ניקיון והשני, שירותי טיאוט מכני. העתירה עוסקת בהצעת העותרת בפרק שירותי הניקיון בלבד. פרק שירותי ניקיון תומחר והורכב מ- 3 מחירונים: מחירון לפי ק"מ – משקלו 70%, מחירון א'- משקלו 10%, מחירון ב'- משקלו 20%. בהתאם לתנאי המכרז, ניתן היה להציע תוספת אחוז לשני המחירונים הראשונים, ותוספת אחוז או הנחה למחירון ב'.

הצעת העותרת בפרק שירותי הניקיון נפסלה, מהטעם כי מדובר בהצעה גרעונית, עת הוצעה על ידה הנחה בשיעור של 42% עבור מחירון ב' בכלל המחוזות, הצעה זו לדידי ועדת מכרזים אינה לוקחת בחשבון, את האפשרות לתחולה עתידית של ההסכם קיבוצי בעניין שכר עובדי קבלן (שמירה וניקיון) מיום 4/4/12 (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). העותרת, מבקשת להורות על ביטול החלטות ועדת המכרזים וכן להורות למשכ"ל לאפשר לה להשתתף בנוהלי הצעות המחיר אל מול הרשויות המקומיות, אשר ייצאו מכוח המכרז נשוא העתירה.

טענות העותרת

לטענת העותרת, החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה הנה שגויה ודינה להתבטל. נטען, כי ועדת מכרזים נסמכה על חוות הדעת החשבונאית שגויה הן מבחינה עובדתית והן מבחינת הפרשנות שהעניקה למסמכי המכרז. לגישת העותרת, עורך המכרז הבהיר, במסמכי ההבהרות, באופן שאינו יכול להשתמע לשתי פנים, כי הבסיס לחישוב שכר העובדים, למעט מחירון ב', הינו על פי הנחיות החשב הכללי וההסכם הקיבוצי. מאידך, מחירון ב' הוחרג, אינו מבוסס על ההסכם הקיבוצי ועל הנחיית החשב הכללי, כי אם על שכר מינימום בלבד.

משכך, סבורה העותרת, כי שגה המומחה מטעם משכ"ל, כאשר בחן את כדאיות ורווחיות הצעת העותרת וקבע שהיא גרעונית, על סמך הנחות מוטעות ומנוגדות למסמכי המכרז, וביניהן ההנחה כי יש להחיל על מחירון ב' שכר עבודה גבוה יותר, כפי שמוחל על המחירונים האחרים. נטען כי בחינה שכזו מהווה שינוי של ממש בהנחות היסוד, פגיעה בעקרון ההסתמכות של המשתתפים במכרז, כמו גם פגיעה בעקרון השוויון.

לטענת העותרת, הצעתה ריווחית אף אם תהא להסכם הקיבוצי תחולה על מחירון ב'. על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לועדת המכרזים מטעמה של העותרת כחלק מהליך ההשגה, יוותר לה רווח בסך של 9%-26% גם במצב נתון זה.

מעבר לכך, נטען, כי גרעוׂנוּת ההצעה, נבחנת ביחס להצעה כולה ולא לחלקים ממנה. לפיכך, שגתה ועדת המכרזים עת בחרה לבחון את רווחיותה של הצעת העותרת באופן חלקי ומגמתי, תוך בחינת מחירון ב' בלבד ולא בחנה את ההצעה בכללותה. זאת, על אף שלמחירון ב' משקל של 20% בלבד מן השקלול הכולל בעוד שמרכז הכובד הכלכלי של העסקה הינו ניקיון ע"פ ק"מ- 70%. מה גם, כי מדובר במחירון אופציונלי שספק אף אם יוזמנו שירותים מכוחו. יתר על כן, אף אם תיאורטית, המחיר המוצע במסגרת מחירון ב' לא יותיר לעותרת רווחים, הדבר לא ישקף את הרווח הכלכלי האמיתי של העותרת מהמכרז בשלמותו.

בנוסף, נטען, כי מאחר ומדובר במכרז מסגרת שזכייה בו משמעה, זכאות להשתתפות במכרזי זוטא המכונים "נוהל הצעת מחיר" ובגין כל אחד ואחד מהם נערכת בדיקה נפרדת תוך בחינה האם מדובר בהצעה גרעונית אם לאו, לא היה מקום לקבוע אפריורית כי המדובר בהצעה גרעונית, בעיקר עת ניסיון העבר מלמד כי רשויות מקומיות שונות יהיו מעוניינות להזמין את שירותי המכרז, ללא השירותים הנקובים במחירון ב'.

למעלה מן הצורך, טוענת העותרת, כי גם אם עסקינן בהצעה הנחזית להיות הצעה גרעונית, ככל שמדובר במחירון ב', שגתה הועדה עת פסלה את ההצעה, זאת, לאור הלכה פסוקה הקובעת כי ייתכנו מקרים בהם יגיש משתתף הצעת הפסד שיש בה מבחינתו היגיון כלכלי בהיותה מבוססת על שיקולים ארוכי טווח – וזו לא תהווה עילה לפסילה.

בהקשר זה נטען, כי אומנם, במכרזים עתירי כוח אדם נהוג שלא לאפשר הצעה גרעונית מחשש שהעובדים ישאו בעלויות. ואולם, יש לאבחן מקרה זה, שכן המכרז בכללותו, על שלושת מחירוניו, אינו גרעוני, נוכח העובדה, כי מחירון ב' כשלעצמו איננו עתיר כוח אדם, ורכיב עלות כוח האדם הוא כ- 20% מן המחירון בלבד.

לבסוף, נטען, כי נפגעה זכות הטיעון של העותרת בפני הועדה. העותרת זומנה למתן הבהרות לאחר הגשת ההצעות למכרז, אך לא נאמר לה כי ועדת המכרזים שוקלת לפסול אותה בשל הצעת המחיר הנמוכה. כן נטען, כי בישיבת ההבהרות עצמה לא ניתנה זכות הטיעון כנדרש.

עוד נטען, כי ועדת המכרזים אף לא זימנה את העותרת לדיון בהשגה לאחר פסילתה, וספק אם דיון שכזה אכן התקיים; רואה החשבון המייעץ לוועדה לא שמע את רואה החשבון מטעם העותרת שחוות דעתו צורפה להשגה, ולא התייחס לנימוקיו; וועדת המכרזים כלל לא התמודדה עם חוות הדעת שהציגה בפניה העותרת.

לאור כל האמור, סבורה העותרת, כי התנהלות ועדת המכרזים נגועה בפגמים רבים ולפיכך, דין העתירה להתקבל.

טענות משכ"ל

משכ"ל, מבקשת לדחות את העתירה על הסף, מחמת שיהוי, חוסר תום לב והסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט, ביניהן, העובדה כי הנתונים עליהם נסמכת חוות הדעת המקצועית מטעם העותרת אשר הוגשה במסגרת ההשגה, הינם שונים מן הנתונים אשר הוצגו על ידה במסגרת הליכי המכרז.

מעבר לכך, סבורה משכ"ל, כי יש לדחות את העתירה גם לגופה. לגישתה, החלטות ועדת המכרזים נתקבלו כדין, ואין כל עילה לבטלן.